עוברים דירה  מדירה לדירה

 העיר רמת גן , בה אני גרה עד היום. מהווה פרק חשוב בחיי ובחיי משפחתי.

עברנו מירושלים, משכונת ממילא עליה ספרתי לעיר רמת-גן.

דירתנו הראשונה ברמת גן הייתה ברחוב "יוסף הגלילי", דירת חדר , בה גרנו אני ובעלי ובתי הבכורה תמי , בדירת חדר זו נולדה גם ציפי, בתי השנייה.

לדירתנו השנייה ברמת גן עברנו לרח' ארלוזורוב, דירת שני החדרים בה נולדו מוטי ויעל בת הזקונים.

כשהיינו גרים בארלוזרוב הייתי עם 4 ילדים כולל יעל בת 3 חודשים. הבית היה צפוף, היו רק שני חדרים. בחדר אחד היו 4 ילדים עם חלון אחד קטן. היה עוד חדר שינה וסלון. ביקשתי מאברהם (ז"ל) שאנו חייבים להתאמץ ולעבור דירה.

הוא לא התלהב מהרעיון ולא רצה לקחת משכנתא.  הוא תמיד היה אומר לי שצריך לחסוך אבל לא היה לי איך לחסוך. לפעמיים הייתי מחזירה בקבוקים למכולת כדי לקנות לחם. בסוף לקחתי אחריות והחלטתי להתחיל להפעיל את עצמי וללכת לחפש דירה חדשה למרות המצב הכלכלי.

לשכנה שרה שגרה מעליי היו 10 אלף לירות (בזמנו המון כסף) והיא גם כן חיפשה דירה. זה מה שהכניס לי את האומץ והביטחון גם כן לחפש דירה.
פניתי לקרוב משפחה שמצבו הכספי טוב וביקשתי ממנו לעזור לי כי קשה לי לחיות עם 4 ילדים בדירה כזאת קטנה. ביקשתי ממנו הלוואה. התשובה הייתה כן, וזה רק עזר לי להמשיך לחפש דירה. כאשר מצאתי את הדירה פה באזור, היא הייתה נראת מתאימה. ניגשתי אל בן המשפחה לקבלת הלוואה בשביל הדירה רק עד שאני אמכור את הבית הקודם. התשובה שלו הפעם הייתה שלילית כי הוא קנה מגרש ומוסך ואין לו את היכולת לקיים את הבטחתו. התפרצתי בבכי ולא רציתי לוותר. ניגשתי לבנק והתעניינתי בהלוואות. ניגשתי להוריי לבקש גם כן הלוואה וגם ניגשתי לגופים זרים לבקש הלוואה. נתקלתי בבעיה כי את פעולות אלו עשיתי מאחורי גבו של אברהם. כדי למכור את הבית צריך חתימה של שנינו. דיברתי איתו וניסיתי לשכנע אותו והצלחתי.

מכרנו את הבית וקיבלנו את ההלוואות וקנינו את הבית שעד היום אני גרה בו. אך את הכסף של ההלוואות היה צריך להחזיר. עבדתי במשק בית. עבדתי גם באולמי הדר ובתפירה בשעות הפנאי בבית. עבדתי 3-4 עבודות ביום וגידלתי גם תינוקת – יעל.
הייתי בנוסף עולה לשוק התקווה עם שני אוטובוסים וסוחבת סלים כדי שיהיה לילדים אוכל מוכן שאני אהיה בעבודה. כביסות עשיתי ביד כי לא היה לי מוכנת כביסה.

מרוב לחץ של עבודות מרובות יום אחד התעוררתי כרגיל ופתאום אני הרגשתי את כל הבית מסתובב. את הכביסה של השכנה ראיתי כאילו היא רצה במאות קילומטרים. צעקתי לאברהם שאני לא מרגישה טוב. הוא הזעיק לי רופא, הוא בדק אותי ואמר שהתייבשתי ולא היה לי דם בגוף מכל המאמצים. נתנו לי זריקות של ברזל שעזרו לי. וככה זה המשיך עד שהשלמתי את המשכנתא.
היום ברוך השם, אני פנסיונרית שחיה מקצבה קטנה, תודה לאל לא חסר לנו כלום, ומאחלת לכולם בריאות , אושר ואריכות ימים.